קברב נ' יבמ ישראל - מדע וטכנולוגיה בע"מ ואח'

החלטה

1.בפני בקשה למחיקת התביעה על הסף אשר הוגשה על ידי הנתבעת 1. הנתבעת 2 הצטרפה לבקשה וסמכה ידיה על נימוקי הנתבעת 1. כמו כן, טענות דומות הועלו כטענות מקדמיות בכתב הגנה שהוגש מטעם הנתבעת 3. ביום 14.11.2011 ביקשה הנתבעת 3 כי תינתנה הכרעות בטענותיה המקדמיות לסילוק התביעה על הסף בטרם תידון התביעה לגופה.

ואלו העובדות הצריכות לעניין:

2.התובע הגיש ביום 14.7.2011 תביעה נגד הנתבעות שעניינה סעדים שונים הנובעים מתקופת עבודתו וסיומה ובכלל זה הפרשי שכר עבודה, פיצויי פיטורים, תשלום זכויות סוציאליות שונות ופיצוי בגין הפרת חובות המעביד דוגמת אי-מסירת תלושי שכר, אי-מתן הודעה על תנאי עבודה וכיו"ב.

3.כתב התביעה הופנה כלפי הנתבעת 4, שהינה חברה למתן שירותי ניקיון שהעסיקה את התובע, הנתבע 5 שהינו בעל הנתבעת 4, וכן הנתבעות 1 – 3 אשר נטען כלפיהן כי הן נושאות באחריות משתמש.

4. ביום 26.9.2011 הגישה הנתבעת 3 כתב הגנתה במסגרתו הועלתה טענה מקדמית לפיה דין התביעה להימחק על הסף. ביום 1.11.11 הגישה הנתבעת 1 בקשה למחיקה על הסף וביום 14.11.11 ביקשה הנתבעת 2 להצטרף לבקשת הנתבעת 1 למחיקה על הסף, בשל אותם טעמים הנקובים בבקשה.

5.טענות הנתבעות 1 – 3 (להלן: "המשתמשות") הינן דומות בעיקרן. ואלו הן בתמצית:

א. המשתמשות מפנות לכך שהתובע אינו טוען כי בינו לבין המשתמשות התקיימו יחסי עובד ומעביד, וכי היו המשתמשות מעסיקות או מעסיקות במשותף. מתוך כך טענו המשתמשות כי להורות על מחיקת התביעה מחמת היעדר סמכות עניינית בתובענה שעילתה אינה ביחסי עובד-מעביד, וכן מחמת היעדר עילה והיעדר יריבות.

ב.נטען כי המשתמשות קיבלו שירותי ניקיון על דרך של מיקור חוץ אותנטי.

ג.הנתבעת 1 בפרט טענה כי קיבלה שירותי ניהול משרד מצד ג' אשר איננו צד לתביעה, ועל כן, לא היא זו שהתקשרה כלל עם הנתבעת 4 לקבלת שירותי מיקור חוץ.

ד. לבסוף נטען כי הנתבעת 4 הינה חברה פעילה ואינה מתכחשת ככל הידוע לקיומם של יחסי עובד ומעביד בינה ובין התובע.

6. בתגובתו, התנגד התובע לבקשות למחיקה על הסף וטען כי כתב התביעה אמנם לא נקט מפורשות במונח "מעסיק במשותף", אולם זו מהות האחריות המשותפת בדיני עבודה ועל כן יש לבחון את המשתמשות כמעסיק במשותף. נטען כי בירור האם גוף הינו מעסיק במשותף של עובד אם לאו הינה שאלה בדבר עצם קיום יחסי עובד ומעביד, אשר מצויה בתחום סמכותו של בית הדין לעבודה.

התובע טען כי אין לקבל את טענת הנתבעות שכן משמעה כי בכל מקרה של מיקור חוץ אותנטי, תישלל מהעובד עילת תביעה כנגד המשתמש. נטען כי מדובר בטענה קיצונית, אשר אף עומדת בניגוד לדין.

7.עיון מדוקדק בכתב התביעה שהגיש התובע מגלה כי התובע מקדיש פרק בתביעתו לאחריות המשתמשות, בו התבקש ייחוס "אחריות משותפת". וכך ציין התובע:

"העובד יטען כי יש להטיל אחריות משותפת לתביעתו כנגד המעסיקה והנתבע גם על המשתמשות. אמנם לכאורה המשתמשות רכשו שירותי ניקיון מהמעסיקה אולם אין הן רשאיות לעצום עיניים על הפגיעה המתמשכת בזכויות העובד" (ס' 112 לכתב התביעה).

8. מן האמור עולה כי התובע אכן מבקש להטיל אחריות משותפת על המשתמשות. מקובל עלינו כי אף אם לא נעשה שימוש במונח המפורש "מעסיק במשותף" הרי שלכך כיוון התובע בביטוי "אחריות משותפת", וכי ניתן לראות בכתב התביעה כמגבש יריבות בין המשתמשות לבין התובע בשאלה האמורה. יריבות זו תוכרע, מטבע הדברים, בהליך הרגיל.

9. מן האמור עולה כי אין מקום להורות על מחיקה על הסף של התביעה נגד המשתמשות.

10.משכך, אין לנו צורך לדון בבקשתו החלופית של התובע לתקן כתב תביעתו על דרך של הוספת הביטוי "מעסיקות במשותף".

11. בשים לב לבקשות למתן אורכה להגשת כתב הגנה מטעם הנתבעות 1 ו-2, יגישו הנתבעות כתב הגנתן עד ליום 29.12.2011. לפנים משורת הדין ניתנת ארכה להגשת כתב הגנה גם לנתבעים 4 ו-5. בנסיבות אלה, מתייתרת הבקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה שהגיש התובע.

12.לעיון ביום 1.1.2012